רש"י על ברכות נ״א

1 במידי דלא ממאיס נמי – למה לי פולטן לסלקינהו לצד אחד:

2 מי שאכל ושתה ולא ברך – לפניהם קאי אברכת המוציא וברכת היין:

3 מהו שיחזור וכו' – לאחר אכילה ושתיה:

4 יחזור ויאכל שום אחר – כדי שיסריח יותר כלומר יוסיף על סרחונו ויעשה ברכה לבטלה:

5 הלכך – כיון דאם נזכר באמצע יכול לברך אפי' גמר סעודתו נמי יכול לברך:

6 על הטבילה – אלמא אע"ג דטבל הויא ברכה:

7 התם מעיקרא לא חזי – דרוב טבילות משום קרי הם ובעלי קריין אסורים בברכות שהם דברי תורה כדאמרינן בפרק מי שמתו ברכות ד' כ: ודחוי מעיקרא לאו דחוי הוא ולכי מתקן הדר מברך אבל האי מעיקרא איחזי וכיון דגמ' אידחי והואיל ואידחי אידחי:

8 אספרגוס – כוס שהיו שותים בכל בקר אליבא ריקנא לרפואה:

9 דבחמרא עסקינן – דאמרינן לקמן בשמעתין אספרגוס ללע"ט יפה ואוקמינן בשל יין וסימן לע"ט לב עין טחול:

10 וכ״ש לבני מעים – קושיא היא כלו' בדחמרא קתני וכ״ש לבני מעים:

11 והתניא – לקמן לרמ"ת קשה אספרגוס של יין וסימן רמ"ת ראש מעים תחתוניות:

12 כי תניא ההיא – דקתני וכ"ש לבני מעים:

13 ביין מיושן – של ג' שנים כדתנן בבבא בתרא ד' צח. ישן משל אשתקד מיושן של שלש שנים:

14 קונם יין שאני טועם – כהקדש יהא עלי יין שאני טועם:

15 אלא חי – יין חי שאינו מזוג:

16 אין מפסיקין בו – אלא שותהו בבת אחת:

17 ואין סומכין אותו – לאכול אחריו מיד:

18 בדחמרא – סמיכתו בפת:

19 בדשכרא – סמיכתו במינו אם שכר תאנים סומכו בתאנים ואם של תמרים הוא סומכו בתמרים:

20 לוקה – בחולי:

21 בדחמרא – לא ירוק:

22 בדשכרא – אם לא רק מים הבאים בפיו אחריו לוקה:

23 אפילו בפני המלך – ירוק ואל יסתכן:

24 סוריאל – מלאך חשוב לבא לפני הקב"ה:

25 אל תטול חלוקך – שחרית מיד השמש אלא אתה בעצמך טלהו ממקום שהוא שם ותלבשנו:

26 תכספית – שם חבורת שדים:

27 איסתלגנית – שם חבורת מלאכי חבלה:

28 אימתי יבא אדם לידי אחד מן הדברים הללו וילכד – רבי ישמעאל עלה לרקיע על ידי שם בברייתא דמעשה מרכבה:

29 גודא – כותל:

30 כוס של ברכה – ברכת המזון:

31 הדחה ושטיפה וכו' – כולהו מפרש להו ואזיל:

32 מן הקרקע – אם ע"ג קרקע הסב ואם על גבי שלחן מגביהו מן השלחן:

33 במתנה – דרך דורון וחשיבות:

34 לאנשי ביתו – לאשתו:

35 חי – שמוזגו במים לאחר שנתנו בכוס חי אבל לברך עליו חי הא אמרן במתני' אין מברכין אי נמי חי בלע"ז פריש"ק להביאו מן החבית לשמו:

36 מעטרהו בתלמידים – תלמידיו סובבין אותו כשהוא מברך:

37 בנטלי – כוסות:

38 ובברכת הארץ – כשמגיע לברכת הארץ מוסיף עליה:

39 מעטף – בטליתו:

40 אנן נעבד לחומרא – שלא תסייע שמאל לימין בשעת ברכה:

41 שמעה ילתא – שלא ישגר לה כוס של ברכה:

42 קמה בזיהרא – עמדה בכעס:

43 כל האי נבגא דברכתא היא – כל יין שבחבית ככוס של ברכה הוא שתי ממנו:

44 נבגא – כוס כמו לשתי מר אנבגא:

45 ממהדורי מילי – ממחזירי בעיירות ירבו תמיד דברים:

46 ומסמרטוטי כלמי – וממשחקי בגדים בלויים וממורטים ירבו כנים. כנים מתרגמינ' כלמתא:

47 אין מסיחין – משאחזו עד שיברך:

48 כוס שני – שהוא של זוגות והעומד על שלחנו ושתי זוגות ניזוק על ידי שדים:

49 כפלים – זוגות:

50 הכון לקראת – בדברים נאים ולא בדברי פורענות:

51 מסב – במטה דרך הסבה:

52 והלכתא בכולהו יושב ומברך:

53 הדרן עלך שלשה שאכלו

54 אלו דברים וכו' בסעודה – שנחלקו בהלכות סעודה:

55 מברך על היום – בקידוש שבתות וימים טובים:

56 ואחר כך מוזגין את הכוס – יין הבא לפני המזון כדאמרינן בפרק כיצד מברכין ברכות דף מג. הסבו אע"פ שנטל כו' הביאו להם יין וכו' וקאמרי ב"ש נוטלין לידים ואחר כך שותים את הכוס ואוכלים סעודתם בההיא נטילה וב"ה אומרים מוזגין את הכוס ושותין אותו ואחר כך נוטלין לידים וטעמא דתרוייהו מפרש בגמרא:

57 ומקנח ידיו במפה – מנטילת מים ראשונים:

58 ומניחה על השולחן – ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל:

59 וב"ה אומרים – על הכר או על הכסת יניחנה אחרי כן ושם יקנח בה ידיו תמיד וטעמא מפרש בגמ':

60 מכבדין את הבית – מקום שאכלו שם אם הסבו על גבי קרקע מכבדים את הקרקע או אם הסבו על השלחן מכבדין את השלחן משיורי אוכלין שנתפזרו עליו:

61 ואחר כך נוטלין לידים – מים אחרונים:

62 נר ומזון – מי שאין לו אלא כוס אחד במוצאי שבת מניחו עד לאחר המזון וסודר עליו נר ומזון ובשמים והבדלה כו':

63 אין מברכים על הנר ועל הבשמים של עכו״ם ושל מתים – טעם דכולהו מפרש בגמרא:

64 שיאותו – שיהו נהנים ממנו:

65 עד כדי שיתעכל המזון – מפרש שיעורא בגמרא:

66 מברך על היין – בגמרא מפרש פלוגתייהו:

67 עונין אמן אחר ישראל המברך – אפילו לא שמע אלא סוף ברכה אבל לא לאחר כותי שמא ברך להר גרזים:

68 גמ' שהיום גורם ליין שיבא – כוס זה לא בא אלא בשביל שבת לקידוש:

69 וכבר קדש היום – משקבלו עליו או מצאת הכוכבים:

70 ועדיין יין לא בא – לשלחן וכשם שקודם לכניסה כך קודם לברכה:

71 שהיין גורם לקדושה שתאמר – שאם אין יין לא מקדשין והמקדש על הפת גם הוא במקום יין וברכת הפת קודמת:

72 תדיר קודם – נפקא לן במסכת זבחים מהאי קרא דכתיב במוספין מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה מלבד משמע לאחר שהקרבתם התמיד תקריבו המוספין וקא דרשינן אשר לעולת התמיד קרא יתירה למילף דבשביל שהיא תמיד הקדימה הכתוב ומכאן אתה למד לכל התמידין: